גמרא
פירוש
וְכִי תֵּימָא דְּמַחְמֵיץ לְהוּ לְשִׁירַיִם וּמְקַדֵּשׁ בְּהוּ וְהָכְתִיב {ויקרא ו׳:י׳} לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ חֶלְקָם וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אאֲפִילּוּ חֶלְקָם לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ.
אַלְּמָה לָא אֶפְשָׁר דִּמְקַדֵּשׁ בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בָּעֲצֶרֶת מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר.
הֵיכִי נֶיעְבֵּיד נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ מֵאֶתְמוֹל שְׁתֵּי הַלֶּחֶם בִּשְׁחִיטַת כְּבָשִׁים הוּא דְּקָדְשִׁי.
נִבְנְיֵיהּ מֵאֶתְמוֹל וְנִיקַדְּשֵׁיהּ הָאִידָּנָא בָּעֵינַן קִידּוּשׁ בִּשְׁעַת הַבִּנְיָן.
נִבְנְיֵיהּ בְּיוֹם טוֹב וּנְקַדְּשֵׁיהּ בְּיוֹם טוֹב באֵין בִּנְיַן מִקְדָּשׁ דּוֹחֶה יוֹם טוֹב.
נִשְׁבְּקֵהּ לְבָתַר הָכִי וְנִבְנְיֵיהּ וְנִיקְדָּשֶׁיהָ אִיפְּסִילָא לֵיהּ בְּלִינָה.
נִבְנְיֵיהּ מִמַּעֲלֵי יוֹמָא וּנְשַׁיַּיר בֵּיהּ פּוּרְתָּא דְּעַד דְּקָדֵישׁ יוֹמָא לְאַלְתַּר נִגְמְרֵיהּ וְנִיקַדְּשֵׁיהּ גאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה דְּאָמַר אַבָּיֵי מִנַּיִן שֶׁאֵין בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר {במדבר ט׳:ט״ו} וּבְיוֹם הָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן בְּיוֹם מְקִימוֹ בַּלַּיְלָה אֵין מְקִימוֹ הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
והכתיבא לא תאפה חמץ חלקם, ואמר ריש לקיש אפילוב חלקם, והן שירי מנחות, לא תאפה חמץ. ואתינן למימר, בשתי הלחם שבעצרת שהן חמץ, בהן תתקדש העזרה. ודחינן, דאין בניין בית המקדש בלילה. ובשיר. ת״ר. שיר של תודה, בכינורות ובנבלים ובצלצלג, על כל פינה ופינה ועל כל אבן גדולה שבירושלם, שנ׳ד ארוממך יי׳ כי דליתני וגומ׳. השיר של פגעים, ובכינורות ובנבלים ובתופים, ואומ׳ז יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן עד כי אתה יי׳ מחסיח, ואומ׳ט מזמור לדודי יי׳ מה רבו צרי עד ליי׳ הישועהכ, וזהו שיר של פגעיםל. עוד מפורש בסוף עירובין בתלמוד ארץ ישראלמ. ר׳ יהושע בן לוי מסדרנ להני קראי וגאני. והני מילי להגן בהן, אבל יש לו מכה ומתכוין להתרפות בהן בדברי תורה, אסור, ואם לוחש על המכה ורוקק, אין לו חלק לע״ה, דתנןס, הלוחש על המכה אין לו חלק לע״ה, וא״ר יוחנן עלה ברוקק, שאיןע מזכירין שם שמים על הרקיקה. בית דין מהלכין אחרי התודות. פלמאן דאמר זו אחר זו, הראשונה (מתקדשת) [מקדשת], לפיכך נשרפת, אבל האחרונה הסמוכה לבית דין נאכלת, דכבר קידשה ראשונה. אלא למאן דאמר התודות זו כנגד זו מהלכות, תרויהו בהדי הדדי קא מקדשי, אמאי זו נאכלת וזו נשרפת. ולמאן דאמר זו אחר זו מי ניחאצ, כל שלא נעשית בכל אילו תנן, כלומר, אינה מתקדשת ירושלם לוכל בה קדשים קלים עד שיעשו בה כל הדבריםק, הנה עדיין לא נתקדשה, למה נאכלת. ואפילו למאן דאמר באחת מכל אילו, תרויהו חדא מצוה ניהור.מהדורת הרב ישראל ברוך הלוי סאלאוויציק, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
א ויקרא ו, י.
ב כ״ה ביבמות דף מ,א. ולפנינו: אפילו.
ג כבכי״ר א׳, ובק״ג. וכ״ה ברמב״ם פרק ו מהל׳ בית הבחירה הל׳ יב. ולפנינו: ובצלצלים.
ד תהלים ל, ב. ולפנינו בדפוס וילנא וכתי״מ ור׳: על כל פינה ופינה ועל כל אבן שבירושלים. ואומ׳ ארוממך וכו׳. ובד״י וכי״פ: על כל פינה ופינה ועל כל אבן ואבן שבירושלים אומר (בכי״פ: אומ׳) ארוממך וכו׳. ולגרסת ר״ח אין אומרים כלל ארוממך, אלא מכאן למדו לומר שיר של תודה.
ה ר״ח לא הזכיר את היש אומרים שיר של נגעים, וכן לא נזכר בסדר רב עמרם גאון, ורב אלפס ברכות פרק א וסנהדרין פרק יא.
ו כן הוא בד״י ובכה״י. ונשמט בדפוס וילנא.
ז כלפנינו וברוב כתה״י. בד״י ובכי״פ, אומר, וכן כתבו תלמידי רבנו יונה ברכות פרק א, דפירושא קא מפרש מהו שיר של פגעים.
ח כבכה״י. וכן הוא בסדר רב עמרם גאון וברי״ף ברכות פרק א ובסנהדרין פרק יא (אבל בכמה כת״י שם נוסף וגו׳), וריטב״א כתב דעד שם ששים תיבות. ובדפוסי הגמרא נוסף המשך הפסוק, עליון שמת מעונך, ומחקו בהגהות הגר״א. וראה להלן הערה 52 שבירושלמי בשבת מובא כל הפסוק, ובעירובין מובא רק תחלת הפסוק.
ט כבכה״י. ולפנינו, וחוזר ואומר.
י כבכי״פ וק״ג (וכן בר׳ ב׳, אלא שהוגה שם בברחו וגו׳). ולפנינו ובכי״מ נוסף, בברחו מפני אבשלום בנו. ובסדר רב עמרם גאון, ואומר ה׳ מה רבו צרי, כך נראה גם גירסת רש״י, וכן הוא ברי״ף ברכות פרק א (וראה שנו״ס ברי״ף סנהדרין פרק יא), וכן הגיה בהגהות הגר״א.
כ לפנינו נוסף, על עמך ברכתך סלה. וכן הוא בכי״פ ור׳ א. ובכי״מ לה׳ הישועה וכו׳. ובירושלמי שבת ועירובין (מובאים להלן) איתא, ה׳ מה רבו צרי וכל המזמור. אבל בכי״ר׳ ב׳ וק״ג הגרסה, עד לה׳ הישועה. וכך גם בסדר רב עמרם גאון (כן הוא ברי״ף סנהדרין פרק יא אולם באחד מכה״י שם נוסף, וגו׳. וכרי״ף ברכות פרק א). וכן הגיה בהגהות הגר״א (וגם במזמור זה ששים תיבות מה׳ מה רבו עד לה׳ הישועה).
ל ומפורש בדברי ר״ח ששיר של פגעים כולל גם את מזמור ה׳ מה רבו צרי, וכפי שהוכיח מהירושלמי. וכן הוא בספר החינוך מצוה תקיב (ראה גם ספר חסידים אות שג), וכך נראה גם מדברי הרי״ף בברכות פרק א הובא ברא״ש שם ובטור סי׳ רלט. אבל בסדר רב עמרם גאון מפורש, שרק מזמור יושב בסתר הוא שיר של פגעים, ור׳ יהושע בן לוי היה אומר יושב בסתר וגאני. והביא שם מדרש אגדה שיר של פגעים היה משה אומר, ובשעה שהיה עולה לרקיע היה אומר המזמור הזה יושב בסתר עליון. וכן נראה מפירוש רש״י כאן.
מ פרק י הל׳ יא: אי זהו שיר פגעים, מה רבו צרי וכל המזמור, יושב בסתר עליון עד כי אתה ה׳ מחסי: ובירושלמי שבת פרק ו הל׳ ב: ואי זהו שיר פגועין, ה׳ מה רבו צרי וכל המזמור, יושב בסתר עליון עד כי אתה ה׳ מחסי עליון שמת מעונך.
נ כבכה״י ובראשונים. ולפנינו: אמר להו.
ס סנהדרין ריש פרק חלק.
ע לפנינו: לפי שאין וכו׳.
פ אצ״ל, בשלמא.
צ לפנינו: מיקדשא.
ק והיינו שלא תפרש את דברי המשנה כל שלא נעשית בכל אלו רק אמקדש, שהרי אמרו אין חייבין עליה, והיינו כרת או קרבן, אלא קאי גם אירושלים, שאם לא נעשה בכל אלו אין אוכלין בה קדשים קלים.
ר כבכה״י (נינהו). ולפנינו, היא.
הערות
Gemara
Peirush